שפה:

מיגרנה

להבין מהי מיגרנה

התקף מיגרנה הוא כאב ראש חמור, המלווה בדרך כלל בתסמינים נוספים, שמונע מאדם להמשיך בשגרת יומו.

סקירה כללית על מיגרנה

מיגרנה היא מצב רפואי שכיח המזוהה עם כאבי ראש חזקים ומשתקים. יש אנשים הסובלים גם מתסמינים הידועים בשם 'אאורה' (מילולית: הילה) – הפרעות בראייה או בחושים אחרים.

אנשים עם מיגרנה מתארים על פי רוב 'גורמי טריגר' שמגבירים את הסבירות שיקבלו התקף מיגרנה. דוגמאות לטריגרים כוללים שינויים הורמונליים אצל נשים (כמו שינויים המתרחשים במהלך מחזור הווסת), חשיפה לאור עז, חוסר שינה, רעב או התייבשות, ומתח. לחלופין, התקפי מיגרנה יכולים להתרחש ללא סיבה נראית לעין.

כל אדם יחווה מיגרנה בצורה שונה, וייתכן שיוכל לנהל את התסמינים בעצמו, או להזדקק לטיפול.

עובדות אודות מיגרנה

התקף מיגרנה הוא כאב ראש חמור המונע מאדם להמשיך בשגרת יומו.
יש אנשים הסובלים גם מתסמינים הידועים בשם 'אאורה' (מילולית: הילה) – הפרעות בראייה או בחושים אחרים, כמו הבזקי אור, כתמים עיוורים, או תחושה של דקרור.1,2

 

כאבי הראש במיגרנה מחמירים כתוצאה מפעילות רגילה כמו
הליכה או עלייה במדרגות.1 אדם עם התקף מיגרנה יכול להרגיש בחילה, ועלול להיות רגיש מאוד לאור ולצלילים.1
 

 

תסמינים של מיגרנה

 

קיימים שני תתי-סוגים עיקריים של מיגרנה: ללא אאורה, ועם אאורה.
 

מיגרנה ללא אאורה – כאב ראש פועם בדרגת חומרה בינונית עד קשה, בדרך כלל בצד אחד של הראש (ולרוב באזור קדמת הראש), הנמשך כמה שעות לפחות, ויכול להימשך עד שלושה ימים. כאב הראש מחמיר כתוצאה מפעילות רגילה כמו הליכה או עלייה במדרגות. אדם עם התקף מיגרנה יכול להרגיש בחילה, ועלול להיות רגיש מאוד לאור ולצלילים.

מיגרנה עם אאורה – כאב ראש המלווה במגוון הפרעות בראייה כמו הבזקי אור, צורות זיג-זג, או כתמים עיוורים. לחלופין, כאב הראש יכול להיות מלווה בתחושה של דקרור, עקצוץ או נימול בכף היד, בזרוע או בפנים. במצבים פחות שכיחים, אאורה קשורה לקושי בדיבור. תסמיני אאורה יכולים להימשך מ-5 דקות ועד שעה, ובדרך כלל מתחילים לפני כאב הראש.

בשעות (או אפילו ימים) שלפני ואחרי התקף מיגרנה, אדם יכול לחוות תסמינים כמו עייפות, קשיי ריכוז, או נוקשות בצוואר. אנשים עם התקפי מיגרנה תכופים מאוד, עם כאבי ראש שנמשכים 15 ימים או יותר בכל חודש ועם מאפייני מיגרנה ב-8 לפחות מהימים האלה, ידועים כסובלים ממיגרנה 'כרונית'.

 

1.3 bn

 people suffer from migraine worldwide.3

~ 20%

מהאנשים הסובלים ממיגרנה יש תסמיני אאורה .2

~ 40%

מאנשים הסובלים ממיגרנה התייעצו עם רופא. 6

אפידמיולוגיה ונטל

1.3 מיליארד בני אדם בעולם סובלים ממיגרנה, מה שהופך אותה לאחת המחלות הנפוצות בעולם. קבוצת הגיל שבה שכיחות המיגרנה היא הגבוהה ביותר היא 39-35, ובקרב נשים היא נפוצה פי שניים בקירוב מאשר בגברים. כ-20% מהסובלים ממיגרנה חווים תסמיני אאורה.

סקר גלובלי של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מצא כי אנשים עם מיגרנה או כאבי ראש חמורים אחרים מפסידים בממוצע 7 ימי עבודה או פעילות בכל שנה בגלל מצבם. זאת ועוד, לאנשים עם מיגרנה כרונית יש פי שלושה ימים שבהם הם אינם מסוגלים לבצע פעילויות שגרתיות בהשוואה לאנשים עם התקפי מיגרנה פחות שכיחים.

אנשים עם מיגרנה יכולים לסבול מבעיות המופיעות מחוץ להתקפי המיגרנה, כמו רמת אנרגיה נמוכה, ובעיות בבריאות הרגשית או הנפשית.

עובדות על מיגרנה

קבוצת הגיל הסבירה ביותר שיש לה מיגרנה היא 35-39 שנים .4

אנשים עם מיגרנה מפספסים בממוצע 7 ימי עבודה נוספים או פעילויות בשנה. 5

אנשים החוששים שהם – או יקיריהם – חווים תסמינים של מיגרנה צריכים להגיע לרופא לקבלת עזרה וייעוץ. 

אבחון וטיפול

מיגרנה מאובחנת על סמך היסטוריה של כאבי ראש (כולל תכיפות הופעתם ואם הכאב הוא בדרגה בינונית עד קשה, כאב 'פועם', ובאיזה צד של הראש), האם הבחינו בטריגרים, והאם הכאב מלווה בתסמינים גופניים אחרים. לעתים קרובות עוזר לנהל יומן של כאבי הראש כדי לעזור לרופאים לתת אבחון נכון.

שינויים בהרגלים, כמו ארוחות בשעות קבועות ושינה סדירה, יכולים לסייע להימנע מהטריגרים ולהפחית את תדירות התקפי המיגרנה.3 ניתן להשתמש בתרופות במהלך התקף כדי להפחית את חומרתו (טיפול חריף), ולהפחית באופן מתמשך את הסבירות שיחולו התקפים עתידיים (טיפול מונע). עם זאת, במחקר בן 30 שנה באנשים עם מיגרנה, רק 40% התייעצו עם רופא, ורק כ-60% השתמשו בטיפול מסוג כלשהו.

חשוב לנהל מיגרנות היטב, מכיוון ששימוש יתר בתרופות עלול לגרום לכאב ראש חדש או להחמיר כאב ראש קיים – זה נקרא 'כאב ראש ממנת יתר של תרופה'.

  1. Headache Classification Committee of the International Headache Society (IHS). The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition. Cephalalgia. 2018;38(1):1–211.
  2. Pavlovic JM, Buse DC, Sollars CM, Haut S, Lipton RB. Trigger factors and premonitory features of migraine attacks: summary of studies. Headache. 2014;54(10):1670–1679.
  3. Weatherall MW. The diagnosis and treatment of chronic migraine. Ther Adv Chronic Dis. 2015;6(3):115–123.
  4. GBD 2017 Disease and Injury Incidence and Prevalence Collaborators. Global, regional, and national incidence, prevalence, and years lived with disability for 354 diseases and injuries for 195 countries and territories, 1990–2017: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2017. Lancet. 2018;392(10159):1789–1858
  5. GBD 2016 Headache Collaborators. Global, regional, and national burden of migraine and tension-type headache, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. Lancet Neurol. 2018;17(11):954–976.
  6. Alonso J, Petukhova M, Vilagut G, Chatterji S, Heeringa S, Üstün TB, et al. Days out of role due to common physical and mental conditions: results from the WHO World Mental Health surveys. Mol Psychiatry. 2011;16(12):1234–1246.
  7. Adams AM, Serrano D, Buse DC, Reed ML, Marske V, Fanning KM, et al. The impact of chronic migraine: the Chronic Migraine Epidemiology and Outcomes (CaMEO) Study methods and baseline results. Cephalalgia. 2015;35(7):563–578
  8. Raggi A, Giovannetti AM, Quintas R, D’Amico D, Cieza A, Sabariego C, et al. A systematic review of the psychosocial difficulties relevant to patients with migraine. J Headache Pain. 2012;13(8):595–606.
  9. National Institute for Health and Care Excellence (NICE). Headaches in over 12s: diagnosis and management. Clinical guideline. 2012. Available from: http://nice.org.uk/guidance/cg150 [accessed 15 October 2019].
  10. Merikangas KR, Cui L, Richardson AK, Isler H, Khoromi S, Nakamura E, et al. Magnitude, impact, and stability of primary headache subtypes: 30 year prospective Swiss cohort study. BMJ. 2011;343:d5076.

  1. Headache Classification Committee of the International Headache Society (IHS). The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition. Cephalalgia. 2018;38(1):1–211.
  2. Weatherall MW. The diagnosis and treatment of chronic migraine. Ther Adv Chronic Dis. 2015;6(3):115–123.
  3. GBD 2017 Disease and Injury Incidence and Prevalence Collaborators. Global, regional, and national incidence, prevalence, and years lived with disability for 354 diseases and injuries for 195 countries and territories, 1990–2017: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2017. Lancet. 2018;392(10159):1789–1858.
  4. GBD 2016 Headache Collaborators. Global, regional, and national burden of migraine and tension-type headache, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. Lancet Neurol. 2018;17(11):954–976. 
  5. Alonso J, Petukhova M, Vilagut G, Chatterji S, Heeringa S, Üstün TB, et al. Days out of role due to common physical and mental conditions: results from the WHO World Mental Health surveys. Mol Psychiatry. 2011;16(12):1234–1246.
  6. Merikangas KR, Cui L, Richardson AK, Isler H, Khoromi S, Nakamura E, et al. Magnitude, impact, and stability of primary headache subtypes: 30 year prospective Swiss cohort study. BMJ. 2011;343:d5076.

עוד מלונדבק